כשאני מסתכלת אחורה על כל ימי ההולדת שהיו לי בחיים, קשה לי באמת לזכור מה היה ביום הולדת 21 ומה היה ביום הולדת 24, אבל דבר אחד בטוח- את יום הולדת 29 העברי שלי, כנראה שלא אשכח לעולם
הכל התחיל בבילוי במלון יערות הכרמל. בין ארוחת צהריים דשנה ושחיה בבריכה, החלטתי ללכת לחדר המחשבים שבמלון ולבדוק אם קיבלתי אי-מיילים חשובים, ואכן גיליתי (למרבה הפתעתי) אי-מייל די חשוב. הוא נשלח אלי מידיד טוב שלי ששכר את הדירה שלנו בסידני למשך הזמן בו היינו בישראל. באי-מייל נכתב, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, שאת הבית שלנו תקפו נמלים.. ושהוא רוצה עצה מה לעשות בנידון
בראשי חלפו באותו הרגע שתי מחשבות שונות- הראשונה, למה אדם בן 38 מבקש ממני עזרה בטיפול בנמלים, והשנייה- יש לי נמלים בבית!!!! מעולם לא היו לי נמלים בדירה בסידני. למעשה כבר שכנעתי את עצמי איכשהו שבסידני לנמלים יש מספיק צמחיה בחוץ ושהם לא מעוניינים בפירורי הלחם שנותרו ליד הטוסטר הפתוח במטבח
נמלה היא אחת משתי החיות השנואות והמאוסות עלי ביותר- השנייה היא כמובן הג'וק. רק המחשבה שאותן נמלים קטנות וחרוצות מסתובבות לי במטבח ועושות בלגן, הוציאה אותי משלוותי, ומצאתי את עצמי מהרהרת בנושא הרהר ושוב. זו היתה הפעם הראשונה, לערך, בה התחרטתי שהלכתי לבלות זמן מול המחשב
כשחזרנו לסידני, שמחנו לגלות שלמעט כמה נמלים שמסתתרות בתוך הקומקום, הכל בסדר גמור. כך עברה לנו השבת בנעימים והגיע יום ראשון בערב. לכבוד יום הולדתי העברי שחל בערב זה, החליט סיימון להפתיע אותי בארוחת ערב דשנה שכוללת סטייקים וירקות אפויים. הוא חתך את הירקות, תיבל את הבשר וחימם את התנור ל- 170 מעלות
חמש דקות מאוחר יותר התחלתי לשמוע סדרה של קללות מכיוון המטבח והחלטתי לבדוק במה מדובר. מדובר היה בלהק נמלים שהחל, בצורה די מוזרה, לקפץ החוצה מאזור התנור לכיוון הרצפה ומשם לעבר הארונות, הקירות, וכל מקום אחר שעולה בדעתכם
סיימון ואני לא איבדנו שנייה. מיד תקפנו את הנמלים המעופפות בשני סוגים שונים של ריסוס ובעזרת מטליות לחות התחלנו לנקות את סביבותינו. נלחמנו מעטים מול רבים (מאוד), חזקים מול חלשים, ולמען הסר ספק, זה אנחנו חלשי הלב שנלחמנו מול הנמלים האמיצות שנלחמו על נפשן, תודה לאל בצורה לא כל כך אפקטיבית
אז זה נכון שהחלטתי השנה שלא לחגוג את יום הולדתי העברי שלי קבל עם ועדה, אבל זה לא אומר שציפיתי לבלות אותו בחברתן של אלפי נמלים. מצד שני- אני שמחה לבשר על יום ההולדת הכייייייייייי טראומתי בעולם
נראה אתכם מתחרים בכך..
5 comments:
מזל טוב!!!
(זה לא נחשב שאחירתי, פה עדיין יום ראשון :))
נשיקות.
היום הולדת שלי זה ראשון בערב,
כך שאת אפילו קצת מקדימה :)
לפחות היה לכם ביעור חמץ למהדרין...
מזל - טוב!
עכשיו הבנתי למה ביקשת מרסס לנמלים....
דרך אגב, הזמנים קצת לא מסתדרים יום ראשון בערב?? תגידו מתי אתם אוכלים ארוחת ערב (כתבת את הבלוג ב-19 וזה עוד אחרי היום הולדת של ג'ייד ...)
ולמה לעזאזל עושים בשר על האש ולא מזמינים את שכנייכם המקסימים
(ממש לא מעניין אותי שאת רוצה יום הולדת שקטה אני ועילי רוצים בשר של סיימון!)
זהו, שבאמת חשבנו על ארוחת ערב מוקדמת. אבל הנמלים די הרגו לנו את הרעיון הזה. ובמשך משהו כמו 4 שעות אחרי שכתבתי את הבלוג עוד המשכנו במסע הנקם שלנו..
Post a Comment