Sunday, 24 May 2009

הטוב, הרע והקמפרוון


כשהחלטנו לבחור בקמפרוון לטיול שלנו, לא הבנו כי הכנסנו את עצמנו למשחק של כוחות האור מול כוחות האופל, או במילים אחרות- שמרית וסיימון מול הקמפרוון. כמו בכל מאבק, מציבים כוחות האופל אתגרים שונים עבור הצד השני ומחכים לראות מי יצא וידו על העליונה, וכך היה גם הפעם

די מוקדם בטיול גילינו כי מיכל המים שמקושר לברז הוא הבטחה ללא כיסוי. כמות המים שנמצאת במיכל מספיקה בדיוק כדי למלא מים בסיר בשביל פסטה, לשטוף את הפסטה מהסיר והצלחות ולהשאיר אותי עומדת עם פה מלא במשחת שיניים מול זרם הולך ונעלם של מים. באותם רגעים ממש היתה מתחילה משאבת המים שמקשרת בין מיכל המים לבין הברז לזעוק בקולי קולות, תוך שהיא מתאמצת ללא כל הצלחה להזרים מים לעבר הברז, בעיקר בגלל שלא ממש נותרו עוד מים במיכל

במצב שכזה האופציות שעמדו לפנינו היו ספורות- לצאת בחושך, עם הפיג'מה, ולחפש את השיבר של המים, כדי לחבר צינור בינו לבין המכונית שלנו, או פשוט לוותר ולנסות להירדם לקול גרגור המשאבה. מיותר לציין כי סיימון ואני לא התכוונו להפסיד במאבק הזה, ולכן החלטנו לייצר אופציה שלישית 

במשך הימים שלאחר מכן, בעזרת ריכוז רב, שכללנו את כישורי ההאזנה שלנו, כך שיכולנו לדייק ולהגיע עד לאותה עשירית השנייה ממנה עדיף לסגור את ברז המים ולהתחיל לצחצח שיניים עם מים מתוך בקבוק מי שתיה

היינו גאים מאוד בעצמנו עד שכעבור שבוע גילינו, למרבה בושתנו, שיש מפסק שמכבה את המשאבה

אתגר נוסף שהציב הקמפרוון בפנינו הוא- מה עושים בלילה כשיורד גשם? אין ספק שאחד מהרעשים הנעימים ביותר הוא הרעש של גשם דופק על פח, אבל כשמתלווה לכך גם מטח טיפות בלתי פוסק על המצח, החוויה הופכת לקצת פחות מלבבת

אם היינו בבית, היינו פשוט סוגרים את החלונות וחוזרים חזרה למיטה, אבל בקמפרוון, שהוא למעשה מכונית גדולה ואטומה, לאחר מספר שעות עם חלונות סגורים, נגמר האוויר, ואז מתעוררת השאלה- מה חשוב לנו יותר: להתעורר בבוקר יבשים או להתעורר בבוקר?

עוד ארבעה ימים אנחנו והקמפרוון מפרידים כוחות, ועדיין לא ניתן להכריע מי המנצחים ומי המפסידים, אבל מי יודע- אולי עוד נסיים את המסע שלנו כידידים.

3 comments:

giladson said...

חזק :)

באמת לא אופייני לך לצאת לכזה טיול

איריס said...

שמרית.. את פשוט כותבת נפלא.. מתגעגעת אלייך כבר.. תחזרי..

yifat said...

משעשע...
שכנעת אותי, חייבת לנסות טיול שכזה!!